• אבל הקור

    אבל הקור / יוני ליבנה



    אני עומד, עומד בחוץ

    עם כל, עם כל האנשים

    השחורים העצובים, העצובים והשחורים.

    אבל בפנים במסיבה

    הכל מאיר, הכל זוהר -

    הבלונים, האנשים, צבעוניים ועצובים.



    אבל הקור הוא נהדר, והוא מזמין אותך לרקוד

    והוא מזמין אותך לרקוד

    והוא דורש ממך לרקוד.

    והאדים מתוך הפה, והעיניים הוורודות,

    הלחיים הסמוקות -

    הם מזמינים אותך לרקוד.



    ואם היינו ילדים, אולי היינו מתפרצים

    לתוך המסיבה הזאת

    ומפזרים קצת נפצים.

    ואם היינו בני אדם, אולי היינו מרביצים

    בהם שמחת חיים שחורה,

    באנשים ששם בפנים.



    אבל הקור הוא מהמם, והוא זורם איתך לרקוד

    והוא מזמין אותך לרקוד

    והוא דורש ממך לרקוד.

    והאדים מתוך הפה, והעיניים הוורודות,

    הלחיים הסמוקות -

    הם מזמינים אותך לרקוד.