• 1. עיר ובהלות - גרסת רדיו

    עיר ובהלות

    איך נפלה עלי פתאום עיר ובהלות,
    קומות על גב קומות, וזכרונות חולפים
    בי כמו מעליות ריקות, כי נפלה
    עלי פתאום עיר ובהלות, ואני אומר:

    "חלון אינו אלא רצון אחר, פתוח",
    ואני מקשיב לרוח מתגוששת בתריסים,
    ולצמרמרת העצים הנעוצים כמו
    חצים בבשר האדמה.

    ואני יודע כי בדממה אני כותב
    ובדממה נמחק. אבל מכרח אדם
    להשאיר אחריו סימני מאבק.