• 1. ג’לבייה

    אוגוסט ארבעים ושמונה 
    עוד מבט חטוף לים
    עוד אתמול היה גן עדן
    והיום הוא נעלם
    לא אמר שלום ליפו
    פתאום הוא ברבת עמון
    בלי זהות בלי בלי משפחה פה  
    מממלכה לשיממון

    כמעט חצי שנה הוא זר כבר
    שום דבר לא השתנה
    אישה בעזה אח בסוריה
    בבית אמא לא ישנה
    איך חוזרים הוא לא יודע
    מי ישבור את השתיקה
    בלי זהות בלי שם בלי בית
    ג׳בלייה רחוקה
     
    ג׳לבייה ג׳בלייה
    ג׳לבייה מג׳בלייה

    חלפה שנה חלפו שנתיים
    חלפו כמעט שלושים שנים
    יום אחד מתוך החושך
    הגיע איש לבוש מדים
    הזכרונות כהים מלילה
    פתאום עפים מעל הזמן
    חצי יובל כג׳לבייה
    דפיקה בדלת אמא אני כאן

    ג׳לבייה ג׳בלייה
    ג׳לבייה מג׳בלייה


    זקן וזר חזר הביתה
    כל כך הרבה כבר השתנה
    כשהוא ברח עזב את יפו
    הוא לא הכיר את המדינה
    זקן וזר חזר הביתה
    אבל הבית לא ביתו
    אותו החוף אותה סירת הדיג
    אבל איש לא שמע על קיומו

    עוד עשרים שנה וזהו
    בסוף הגיע גם זמנו
    הוא חי כצל ומת כמו פרח
    באבו כביר לא ידעו את שמו
    עלי ג׳רבוע נולד ביפו 
    ללא זהות הלך משם
    נטמן עטוף בג׳לבייה
    בחצר ביתו על שפת הים

    ג׳לבייה ג׳בלייה
    ג׳לבייה מג׳בלייה

  • 3. אווירונים

    אוירונים מתערבבים עם צלילים
    מחרחרים לסוף הטוב
    אוירונים הם מתרסקים בלי מילים
    אני קשה לי לעזוב

    אוירונים הם מרעישים את הנשמה
    כל כך רועש מכדי לכתוב
    אוירונים הם מפציצים את החומה
    ונוחתים אצלי ברחוב

    בהרמון בחרותי
    המפקד פורח
    כי נשות אוננותי
    מחכות לאורח 

    אווירונים מתאווררים למחר
    מתפוררים וזה טוב
    אווירונים מתעוררים מאוחר
    אני החלטתי לעזוב

    בהרמון בחרותי
    המפקד פורח
    כי נשות אוננותי
    מחכות לאורח 
     

  • 4. ניגון האהבה

    האם תאמיני לי כשאומר לך
    את המלכה שבלב
    אל תעבדי עלי כשאני נוגע בך
    רק תזכרי את הרגע

    האם את מרגישה את ניגון האהבה
    האם את מרגישה את ניגון האהבה
     

  • 5. היום האחרון

    אני שואל אותך האם
    אנחנו חיים 
    כל יום בחיינו
    כאילו היה 
    היום האחרון

    את יודעת זה מדהים
    אבל הם לא מבינים
    שאין מקום לכולנו
    רצית יהלומים
    נשאר רק זיכרון 

    ואני מרים ידיים
    מעדיף לשתות לחיים
    די נעים לי בשמיים
    רוח נושבת קרה
    בואי איתי נצא בערב
    תעזבי ת׳חור בגרב
    המגל הפך לחרב
    רק עוד קיסם למדורה
     

  • 6. דמדומי הסוף

    ברחוב אפל ומתפתל 
    חי לו מלך סתום עיניים
    מהמצודה הוא מסתכל 
    אין לו לחם אין לו מים

    מעל העיר הנשרים חגים בנחת
    הנשרים חגים בחרבות בורקות
    ביום סגריר הנבלות שותקות בפחד
    מאתמול בהיר אל דמדומי הסוף

    סר החוצה התבלבל
    מכשף אכזר קסם לו
    בכשפים הוא לא בוחל
    הוא לא חושש רשע ורע לו

    מעל העיר הנשרים חגים בנחת
    הנשרים חגים בחרבות בורקות
    ביום סגריר הנבלות שותקות בפחד
    מאתמול בהיר אל דמדומי הסוף

    העם בחר להשתבלל
    העם עיוור חסר שיניים    
    העם אוהב להתפלל  
    לשכב על חוף הלום מיין

    מעל העיר הנשרים חגים בנחת
    הנשרים חגים בחרבות בורקות
    ביום סגריר הנבלות שותקות בפחד
    מאתמול בהיר אל דמדומי הסוף
     

  • 7. ריקדי

    מה יפות הן שתי עניה
    אש הלהבה
    מבטים שלחו אליה
    אש בתוך ליבה

    לי נגננו ביקשה היא
    לי נגנו בקול
    לא אפסיק אמרה היא
    עד יעלה האור

    ריקדי ידיך הנניפי
    את בתוך הקסם
    את בתוך הקצב
    ריקדי ריקדי ריקדי