אריאל זילבר

אריאל זילבֶּר (נולד ב-22 בספטמבר 1943; כ"ב באלול תש"ג) הוא זמר, מלחין ופזמונאי ישראלי. לאחר פעילותו בלהקת הרוק החלוצית תמוז ניהל קריירת סולו מגוונת במסגרתה יצר שירים עבריים בסגנונות רוק, פופ, היפ הופ, מוזיקה ערבית ומוזיקה אתיופית. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גילה זילבר מעורבות רבה במחאה נגד תוכנית ההתנתקות והקליט מספר שירי מחאה שכוונו נגד מבצעיה ושירים לעידוד רוחם של המתנחלים. בתקופה זו גם חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד. נשוי לשושנה (בתו של שלמה קאלו) ואב לארבעה.

אריאל זילבר נולד בתל אביב ב-22 בספטמבר 1943 לזמרת ברכה צפירה ולכנר הפילהרמונית בן עמי זילבר (בנו של הצייר אריה זילבר, ממייסדי תל אביב). הוא גדל כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל ובנעוריו למד בפנימיית "הדסים", אולם הנהלת המוסד גרשה אותו לאחר שפוצץ נפל תחמושת בחדרו. בתקרית זו גרם לקטיעת כף רגלו.‏‏‏

בשנת 1967 פצח בקריירה מוזיקלית. הוא נסע לאנגליה ואחר כך לצרפת, שם זכה להצלחה בעיקר ככותב מוזיקה לפרסומות. בתקופה זו הקליטו משיריו צמד העופרים.

בראשית שנות ה-70 שהה זילבר לסירוגין בישראל ובצרפת כשהוא כותב למבצעים שונים. בישראל כתב עבור הגשש החיוור, תיקי דיין, אילנה רובינא ואחרים, ובצרפת עבור פרנסואז הרדי. בשנת 1971 הקליט תקליטון בכורה בצרפת ובו שני שירים: "Movie instead" ו-"When it's time". התקליטון לא זכה לפריצה המיוחלת בחו"ל אך "Movie instead", שהיה שיר רוק פרוע ביחס למה שהיה מקובל בישראל, זכה להצלחה במצעד הפזמונים הלועזיים בישראל. בשנת 1973 שב לישראל, אחרי שגנז אלבום ראשון באנגלית ובשנת 1974 הצטרף ללהקת תמוז. במסגרת חברותו בלהקה ביצע מספר שירים שאותם הלחין כמו "ככה את רצית אותי" ו"הולך בטל", וכן היה שותף (עם שלום חנוך) להלחנת השיר "סוף עונת התפוזים".

בשנת 1976, בעקבות מריבות בין חברי הלהקה והצלחתו הגדולה של להיטו "רוצי שמוליק" (מלים ולחן: שמואל צ'יזיק) שלדעת שאר חברי הלהקה לא התאים לה, עזב זילבר את הלהקה ויצא למסע הופעות שנפסק כעבור זמן לא רב, במידה רבה בעקבות התנהגותו הקפריזית של זילבר. באותה שנה יצא לאור אלבומו הראשון, "רוצי שמוליק" שזכה להצלחה רבה והביא לזכייתו בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשל"ו. השיר "רוצי שמוליק" זכה באותו מצעד בתואר "שיר השנה".

לאחר מכן הקים זילבר את להקת ברוש כלהקת ליווי להופעותיו, שאיתה הקליט את אלבומו השני "אריאל זילבר ולהקת ברוש" (1978). בין שירי האלבום היו "תן לי כוח" שאיתו התחרה זילבר בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, "שמש שמש", "ישראלים מצחיקים" מתוך סרט המתיחות בשם זה וגרסה מחודשת לשירה של להקת תמוז "אהבה שקטה".

כעבור זמן לא רב פרש זילבר ממוזיקה לטובת מגורים בכפר ועבודה במשתלה, שממנה הגיח לפרקים כדי להלחין מספר שירים לפרסומות כמו "צריך פיס בחיים", "פארמה שארפ - סכיני גילוח" ועוד. בנוסף הופיע בפסטיבלי ילדים בהופעות יחיד.

בשנת 1983 שב זילבר למרכז הבמה כאשר הקליט את שירו של שמואל צ'יזיק "בחברה להגנת הטבע", שהיה להיט גדול, יחד עם שירים נוספים כמו "הנה אנו המיואשים", "אני שוכב לי על הגב" (יעקב רוטבליט/גדעון אלרן), "התמהוני" (לחן: להקת באפ הגרמנית) ואחרים. השירים נכללו באלבומו "אריאל זילבר" שיצא באותה שנה. למרות הצלחת השירים העדיף זילבר לשוב ולפרוש ועבר לגור במצפה מתת בגליל, כשהוא מגיח לפרקים להופעות, להופעות איחוד תמוז ולכתיבת שירים עבור הגשש החיוור לתוכניתם "בעבור חוקן דולרים" שבה נכלל מערכון מוזיקלי שנכתב על ידי יהונתן גפן וזילבר בשם "פסטיבל שירי דיכאון". כמו כן הלחין זילבר באותה תקופה את השיר "שרית הספרית" ללהקת הנח"ל ולגלי עטרי הלחין שני שירים למילים של רחל שפירא: "אסמרלדה" ו"נפאל".

בשנת 1989 הקליט זילבר את האלבום "בה-דה-די-דיאה" שבו נכללו ארבעה שירים מעזבונו של שמואל צ'יזיק וביניהם "סיפור אהבה" ו"לעולם". להיטי התקליט היו "ואיך שלא" ו"מיליארד סינים" (חידוש לשיר "Et Moi Et Moi Et Moi" של הזמר הצרפתי ז'אק דיטרון), שהקליפ שלו מסיבה למסיבה השתתפו רבקה מיכאלי וגבי גזית. שיר בולט נוסף הוא "יש לי מילים", אך בין שיחרורו לרדיו והופעת האלבום בשוק עבר זמן רב מדי, והמומנטום אבד. באותה השנה נפטרה אימו של זילבר. תוכניות למופע בעקבות התקליט לא עלו יפה וזילבר המשיך בהלחנת שירים עבור מבצעים אחרים.

בשנת 1990 יצא האוסף "דיסק" הראשון של זילבר בחברת "התקליט חיפה" שהכיל בעיקר שירים מהתקליט השני של זילבר עם להקת ברוש.

בשנת 1991 יצא אלבומו "שבועיים בעיר זרה". שיר הראפ "להתראות במבול הבא (אוזון דאנס)" (שיר מחאה בנושא איכות הסביבה, אחד משירי הראפ העבריים הראשונים), שאמור היה להיות הלהיט שידחוף את האלבום, שוחרר לרדיו כשנה לפני כן. ובדומה למקרה של אלבומו הקודם, הזמן הרב שחלף מאז ועד לשחרור האלבום לחנויות גרם לאיבוד המומנטום. בעקבות זאת התראיין זילבר לעתונות הכתובה והודיע על אי אמון בחברות התקליטים הממוסדות.

בשנת 1992 הצטרף זילבר כנגן אל התוכנית "מסיבת גן". מעט לאחר מכן הכריז זילבר כי אין לו עניין במוזיקת רוק והחל לעבוד על האלבום "מסך עשן" שיצא רק בשנת 1999, 7 שנים לאחר שהחל לעבוד עליו. האלבום, שזכה להצלחה ביקורתית, כלל מוזיקה ערבית וישראלית מקורית, ולהיטיו היו "מסך עשן" ו"נינה".

בשנת 1996 שיחק בסרטו של הבמאי יגאל בורשטיין, "אושר ללא גבול", את דמותו המודרנית של הפילוסוף ברוך שפינוזה המתגורר בשיכון בחולון.

בשנת 2001 יצא אלבום אוסף שני לזילבר, "ללכת עמך", שכלל שירים נדירים, שירים שהתפרסמו בעבר וכן שני שירים חדשים, "ללכת עמך" של יעקב אורלנד ו"אנחנו מכירים אותך" של אהוד מנור. האוסף לא כלל את להיטיו הגדולים ביותר של זילבר והתקבל בתגובות מעורבות, אך בכל זאת זכה להצלחה. באותה שנה פורסם הסינגל הראשון מתוך הפרויקט "תולדות המים - שירים לאחרים" של דני סנדרסון, "בדיעבד", שבוצע בידי זילבר והצליח במצעדי הפזמונים.

בשנת 2005 יצא אלבומו השביעי, "אנבּל", שכלל שירי אהבה וזוגיות המושפעים מהמוזיקה האתיופית, לצד שירים העוסקים במישרין ובעקיפין בנושאים פוליטיים, ביניהם חידושים לשירי מחאה של נעמי שמר ("כריש") ובוב דילן.

בשנת 2008 יצא אלבומו השמיני "פוליטיקלי קורקט", אלבום המכיל את כל שירי המחאה החדשים שלו (כגון "יהודי לא מגרש יהודי", "הגירוש" ו"יש דין ויש דיין"). מפיצי התקליטורים סירבו להפיץ את התקליטור בחנויות. בעקבות כך, החל זילבר למכור את הדיסק בעצמו, באופן אישי דרך אתר האינטרנט שלו.

נכון לשנת 2009, זילבר חזר בתשובה, משתייך לחסידות חב"ד וכן עובד על אלבומו הבא שצפוי לכלול שירים פרי עטו של הרב יצחק גינזבורג וקטעים מספר תהילים.

בתחילת שנת 2011 חתם אריאל זילבר על חוזה שיווק עם חברת ההפצה התו השמיני, זאת לאחר ששנתיים לפני לא הסכימה אף חברת הפצה לשווק את אלבומו "פוליטיקלי קורקט".