אילנית

אִילָנִית הוא שם הבמה שבו הופיעה והתפרסמה הזמרת חנה דרזנר הפעילה מאמצע שנות ה- 60 המאה ה-20 ואשר הייתה פופולרית במיוחד במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80.

היא הקליטה יותר מ-600 שירים ויותר מ-30 אלבומים רבי מכר. היא זכורה כחלק מהצמד "אילן ואילנית", שהקים האמרגן שלמה צח ("אילן"), שהיה לבעלה עד שנת 1973, וכן היא הזמרת הישראלית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון עם השיר "אי שם" וזכתה במקום הרביעי, הישג מכובד למדינה שמשתתפת פעם ראשונה. סמלה המסחרי הוא שערה הארוך הבלונדיני. בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי: "כבר אחרי חצות", "רינגולי", "בשנה הבאה", "רק הירח", "אי שם", "שיר של יום חולין", "אהבתה של תרזה דימון" ועוד.

אילנית נולדה בתל אביב לצילה וטוביה, שעלו מפולין. ב-1952, בהיותה בת 5, עברה משפחתה לברזיל, שם נקשרה למקצבים דרום אמריקאיים. ב-1960, בהיותה בת 13, שבה המשפחה לארץ, וחנה התגלתה בתחרות כישרונות צעירים ב-1962, כשהיא בת 15 בלבד. בישראל למדה בתיכון תלמה ילין.

שלמה צח, לימים בעלה, ביקש ממנה להצטרף אל שלישייה שהקים בשם "גידי, צח וחנה", אך זמן קצר לאחר מכן פרש גידי, ואילנית וצח נותרו כצמד בשם "אילן ואילנית" (בהתחלה נקראה השלישייה "גידי, צח וגילה", ועם פרישתה של גילה ב-1964 השם הפך ל"גידי צח וחנה", ואז, עם פרישתו של גידי, נוצר הצמד הזה). האלבום הראשון של הצמד, שנקרא בפשטות "אילן ואילנית", הופק ב-1966. שניים משיריו, "לכל אדם כוכב", שכתב גלעד בן ש"ך, ו"בואי סניורינה", שכתב חיים קינן, הפכו במהירות ללהיטים שצעדו זמן רב בראש מצעד הפזמונים. הצמד זכה להצלחה גדולה מאוד בשנות השישים בישראל ובעולם וייצג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים; רק מאוחר יותר התברר לחנה ששם הבמה שלה "אילנית" הוא שם של צפרדע, אבל זה לא הפריע לה, ובשיא הצלחתם, לפחות תשעה זוגות של תאומים נקראו "אילן ואילנית".

ב-1968 פרסמה אילנית את שיר הסולו הראשון שלה, "כבר אחרי חצות" (עמוס אטינגר/נורית הירש), שנכלל בתקליטון אחד עם השיר "בוא ונשתגע בחולות" של "אילן ואילנית".הופעתה של אילנית בפסטיבל הזמר של 1969 נחשבת הופעת הסולו הראשונה שלה על הבמה. היא ביצעה את "שיר בארבעה בתים" (אהוד מנור/נחום היימן), אך לא זכתה בתחרות. על אף זאת השיר עצמו זכה להצלחה.

בשנות השבעים הייתה אילנית אחת הזמרות המצליחות ביותר בישראל. בין השנים 1971 ל-1977 זכתה שבע פעמים רצופות בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל, ועד היום היא הזמרת עם מספר הזכיות הגבוה ביותר בתואר.

ב-1970 זכתה במקום השלישי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אהבתה של תרזה דימון" , שהלחינה נורית הירש למילים של לאה גולדברג. ב-1971 זכתה במקום שלישי בפסטיבל זמר בינלאומי באתונה, עם השיר "ושוב איתכם", שיצרו דודו ברק ונורית הירש. באותה שנה זכתה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "רק הירח" (שמרית אור/דני עמיהוד), שאותו שרה בליווי עוזי חיטמן ויגאל חרד.

ב-1972 יצא אלבום הסולו הראשון של אילנית, "אילנית". בין שיריו המוכרים היו "פעם לאהוב", "לאורך השדרה שאין בה איש" ו"בפרוט נבל ועוגב".אילנית נבחרה להיות הזמרת הראשונה שתייצג את ישראל בתחרות האירווזיון שנערכה ב-1973 בלוקסמבורג עם השיר "אי שם", שכתבו אהוד מנור ונורית הירש. השיר הגיע למקום הרביעי, הישג מכובד למדינה שמשתתפת בתחרות בפעם הראשונה. הופעתה של אילנית הייתה עם שמלת פסים (וללא אפוד מגן מתחתיה, למרות מה שחשבו אז). הקדימו את השיר אן מארי דוד, המוקדדס מספרד וקליף ריצ'רד. השיר זכה להצלחה גם במצעדי הפזמונים בישראל, ובמצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל ושל גלי צה"ל דורג במקום השני. השיר נכלל באלבום הסולו השני של אילנית, שיצא באותה שנה וכלל גם להיטים כ"ללכת שבי אחרייך" ו"אחי גיבורי התהילה", שנכתבו שניהם בעקבות מלחמת יום הכיפורים. לאחר ההופעה יצאה במופע היחיד הראשון שלה "רסיטל עם אילנית".

ב-1973 התגרשה משלמה צח לאחר מכן נישאה בשנית לנחום גת. מנישואין אלה נולד ב-22 בספטמבר 1975 בנה היחיד עמיחי, שהופיע עימה ב-1984 בקליפ לשירה "אם ובנה", שהופק במסגרת התוכנית "שעה טובה". מאוחר יותר התפרסם מהשתתפותו בתוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון", שבה זכה במקום השני.

בסוף שנות השבעים התגרשה בשנית. מאוחר יותר פגשה את אלי טמיר ונישאה לו בשלישית. את בתו של טמיר מנישואיו הראשונים נטלי היא גידלה כבתה. מתגוררת כיום בכפר שמריהו.

ב-1974 זכתה במקום השני בפסטיבל זמר בטוקיו עם השיר "שירו שיר לשמש". באותה שנה השתתפה בפעם הרביעית בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אם ייפול הכוכב שלי" שזכה במקום השני. באותה שנה נבחנה לתפקיד גילה זוהר בסרט "צ'רלי וחצי" אולם לא זכתה לבסוף בתפקיד. ב-1975 יצא אלבומה "טיול לילי ושירים אחרים שאני אוהבת", ובו גרסאות כיסוי לשירים עבריים ישנים.

ב-1976 השתתפה אילנית ב"חגיגת הזמר העברי", שבה ביצעה את השיר "שיר של יום חולין" ("אם יש בי מיתרים..."), שכתבה רחל שפירא והלחין יאיר רוזנבלום. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר. הוא נכלל באלבומה "תקליט מס' 20 במקצב ברזילאי ובשירים נבחרים", שיצא באותה שנה, וכלל גם את השירים "ארץ" ו"אל תשמעי לקול לבך".

בשנת 1977 התבקשה אילנית לשוב ולייצג את ישראל באירוויזיון. נכתבו מספר שירים לקראת התחרות, בהם "נסיך החלומות" ("ולנטינו") (שמרית אור/קובי אשרת), אך הוועדה בחרה בסופו של דבר בשיר "אהבה היא שיר לשניים" (עדנה פלג/אלדד שרים), שהגיע רק למקום ה-11 אך עדיין זכה להצלחה. גם בארץ השיר הפך ללהיט. "נסיך החלומות" בוצע בסוף על ידי גלי עטרי בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1978.אלבומה האחרון של אילנית בשנות השבעים היה "רגשות מעורבים", שיצא ב-1978 וכלל שירים כ"הנה ימים באים" ו"הנה בא השלום", ברוח הסכם השלום בין ישראל למצרים.

בתחילת שנות ה-80 התמקדה אילנית בעיקר בשירים בעלי גוון "לאומי" דוגמת "בללייקה" (שהוקדש ליהדות הדממה והיה אמור להיות מבוצע על ידי ירדנה ארזי), "שיר על נחלים" ו"חלק בעולם".

ב-1980 יצא אלבום אוסף כפול של אילנית בשם "ארבעה צדדים". באלבום נכללו גם מספר שירים חדשים, שמהם הצליח השיר "אני לא מאמינה". ב-1981 יצא אלבומה "אל הדרך", שמתוכו הצליח במיוחד שיר הנושא, שכתבה שמרית אור והלחינה נורית הירש. גם השיר "נחמה" מהאלבום, שהלחינה הירש למילים של רחל שפירא, זכה להצלחה.

אלבומה הבא, "אולי עוד פעם", יצא ב-1984. בין שיריו המוכרים היו "שיר על נחלים" ו"אם ובנה". ב-1985 התפרסם ספר שיריה "(ו)עכשיו כולם ביחד" ועמו שיר הנושא, שהפך להיט ברדיו. באותה שנה יצא אלבום אוסף של אילנית באותו שם, שבו נכלל השיר "בללייקה", שכתב יורם טהרלב והלחין קובי אשרת.

בשנת 1986 השתתפה בפרויקט מיוחד שהופק בסגנון שירי הצדקה שפורסמו באותה תקופה, שבו נאספו מיטב האמנים הישראליים ושרו את השיר "עם אחד שיר אחד", שהכנסותיו הוקדשו לילד הנכה.באלבומה "סרט בשחור לבן" מ-1987 בלטו מלבד שיר הנושא גם השירים "רק בינתיים", "חלק בעולם", שהוקלט למשרד ה"ליביתרום" של קרן ליב"י, ובמיוחד בלט השיר "חבר", שתיאר את געגועיה לתקופת "אילן ואילנית". בשיר עצמו נמצאים רימוזים לשירים מסוימים של הצמד.לקראת סוף שנות ה-80 החלה הקריירה שלה לדעוך, והיא חדלה לנפק להיטים.

בשנות ה-80 ביצעה אילנית את שירי הפתיחה של רבות מסדרות הטלוויזיה לילדים הפופולריות של התקופה, כגון "פרפר נחמד", "בבית של פיסטוק", "הלב", "הקוסם מארץ עוץ" ו"טאו טאו". ב-1991 הוציאה אילנית את האלבום "בוא נתחיל מבראשית", שהיה חריג בנוף אלבומיה. משירי האלבום, שרובו היה בסגנון הפופ, הצליחו "זמן שחלף" (שבוצע בעברית ופורטוגזית), "ארץ נהדרת", "בוא נתחיל מבראשית", ו"גן הסתיו". הרצועה הפותחת את האלבום היא מחרוזת להיטים של אילנית בשם "עוד תראה עוד תראה". באותה שנה יצא "21 הלהיטים הגדולים של אילנית", האוסף הראשון של אילנית שיצא על גבי דיסק.

האוסף "כבר אחרי חצות - אוסף שירי אהבה" מ-1994 כלל את מיטב להיטיה של אילנית העוסקים באהבה, רובם נכתבו על ידי משוררים ידועים. באלבום נכללה גם גרסה מחודשת של אילנית לשיר "חייך וחיי" של בועז שרעבי.

בשנת 1995 אילנית סגרה מעגל והוציאה את אלבום האולפן "חלום ברזילאי", שהכיל גרסאות בעברית לשירים ברזילאים מוכרים. באלבום זה חזרה אילנית לשתף פעולה עם אהוד מנור, שיצר את הנוסח העברי לשירים, ועם המוזיקאי קובי אשרת. בין השירים הבולטים: "אסור לסמבה למות", "שתי מזוודות בחושך", "חמישי-שי-שבת" ו"על פני האדמה". באותה שנה יצא אוסף הנקרא "נאסף תשרי, אוסף מס' 3", שרובו לא מרכז את להיטיה הגדולים, אלא יותר שירים מאלבומיה משנות השבעים והשמונים. ב-1999 יצא אלבום אוסף של אילנית הנקרא "כך היה כך יהיה", והוא מורכב מחמישה תקליטורים. נכלל בו שיר חדש בשם "המלאכים הולכים על בהונות".

בעשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה לצד נורית הירש במופע משותף וכן במופע "חמש הדיוות" לצד ירדנה ארזי, רותי נבון, שלומית אהרון ומרגלית צנעני. המופע המשותף עם הירש הוביל להוצאת האוסף "הנה ימים באים", המאגד להיטים של אילנית שהולחנו על ידי הירש. האוסף נפתח בגרסה מחודשת מ-2003 של "רק בינתיים".

בקיץ 2006 הוציאה אילנית שיר חדש לאחר הפסקה ארוכה. השיר, שנכתב על ידי קרן פלס (ושמו כנראה לא נחשף), הופק על ידי בן זוגה דאז של פלס, המוזיקאי איתי פרל. מדובר בשיר שכתבה פלס במיוחד לכבוד יום הולדתו החמישים של אביה וביקש מאילנית, זמרת שאותה הוא מעריץ, לבצע אותו במסיבת יום ההולדת. אילנית נענתה לבקשה ואמרגנה שלמה צח החליט שמדובר בשיר שכדאי להוציא לרדיו.

באפריל 2008 הוציאה את האלבום "ישראלית", בהפקתו של תומר הדדי, הכולל 10 שירים העוסקים בתרבות הישראלית (או "ישראליות"). משתתפים בו יוצרים ותיקים: רחל שפירא, נורית הירש, דודו ברק, יואב גינאי, שייקה פייקוב, וחיים קינן, לצד יוצרים צעירים: תומר הדדי ועמית צח, בנם של שלמה צח והזמרת אילנה אביטל. טרם צאתו, יצאו מהאלבום הסינגלים "ישראלית", שכתבו דודו ברק ותומר הדדי, "ארץ החידות", שכתב יואב גינאי והלחין הדדי ו"הענבים ממש טובים הקיץ" (חיים קינן/נורית הירש). באלבום נכללה גם גרסה מחודשת לשיר "ללכת שבי אחרייך". לאחר צאת האלבום יצא אוסף כפול של אילנית מסדרת "המיטב" של חברת NMC.

בשנת 2012 השתתפה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2, אך פרשה בשל בעיות רפואיות בגב וברגל שנגרמו עקב מחלת העקמת.